העדות המלאה
עדות
ציפורה (ציפה) רובין
ציפה ואשר בעלה אירחו את בתם ואת נכדתם רותם ובעלה בנצי. עם הישמע קולות בערבית בתוך הבית הנשים התחבאו מתחת למיטה בממ"ד, ובנצי חיכה עם אקדח שלוף. המחבל פתח את דלת הממ"ד אך בגלל החשכה חשב שאין אנשים, יצא והבעיר את הבית. העשן החניק אותם ובנצי הוציא אותם מחלון הממ"ד. הם התחבאו בפינת אשפה כשעתיים בחום. בצהריים זיהו חייל ישראלי, בנצי קרא לו והם העבירו אותם ועוד אנשים למקלט קרוב ומשם לבתי ילדים ממוגנים. ציפה הייתה ממוקדת בשמירה על בעלה, הסובל מדמנציה, ובדאגה לו. ביום ראשון, כשפונו מהקיבוץ, בתם לקחה אותם אליה למודיעין. אחרי חודש הם עברו לדיור מוגן ברמת אפעל עם מפונים מישובים נוספים, ומאז הם שם. כל יצירות האמנות שלה נשרפו עם הבית.
איפה התרחש האירוע:
ניר עוז
שם המתועד/ת:
ציפורה (ציפה) רובין
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-03-14
צילום: יוחאי יחיאל רוטנברג
ראיון: אורית וינברג
עריכת וידאו: אורנית ברקאי
עריכת תוכן: נריה שחור
אריזה: בת-חן קהלני
חגי שריר
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
