העדות המלאה
עדות
טום אורן-דננברג
טום אורן דננברג, אשתו יעל, בתם אלה בת ה-9, והכלב, נכנסו לממ"ד עם תחילת המתקפה על נחל עוז. במשך שעות ארוכות הם נחשפו לצרורות הירי, ולאירועים הקשים בקיבוץ, דרך התקשורת הקיבוצית. במהלך השעות הארוכות בממ"ד, היה טום דרוך ומוכן, ובמידת הצורך, לקפוץ על הרימון כדי להציל את משפחתו. הגעת החיילים, לאחר מה שנתפס בעיני טום, כלילה ארוך של מתקפה אשר לווה בחשש שהחיילים שכחו לבוא לביתם, הביאה הקלה. עם זאת, תהליך הפינוי נחווה כמסורבל, ונעדר בטחון אישי. לתפיסתו, ההנהגה המדינית והצבאית כשלה במתן בטחון לתושבים עליו הן מופקדות. כיום, במרחבים הבטוחים של משמר העמק, טום רואה בנחל עוז בית, אך אינו מוכן להשלים יותר עם המציאות שבה חייו וחיי משפחתו אינם בטוחים.
איפה התרחש האירוע:
נחל עוז
שם המתועד/ת:
טום אורן-דננברג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 07.02.2024
צילום: משה שיף
ראיון: שלהבת אופיר
עריכת וידאו: יובל בריל
עריכת תוכן: נעה בר חושן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
