העדות המלאה
עדות
שרה שקד
בשבת בבוקר שרה התעוררה וראתה התראת צבע אדום בנתיב העשרה. היא הגיפה את החלונות והתריסים ומיד החלו אצלם ההתראות. ביתם חטף רסיס במטח הראשון. שרה ומוטל'ה בעלה נכנסו ויצאו מהממ"ד, כי לא ידעו מה שקורה. סביב 11:00 נכנסו סער ושי מכיתת הכוננות לבדוק את שלומם ויידעו אותם על מחבלים בקיבוץ. בשכונתם לא היו קרבות עם מחבלים. סביב 13:00 נפלו החשמל והתקשורת. בסביבות 15:00 הגיעה אליהם בתם נעמה עם זוהר, בנה, והחתול, וסיפרה שבית שכניהם נשרף והיא חוששת שאחיה, יותם, ואשתו, נחטפו. למחרת בבוקר שרה וכמה שכנים יצאו מהבית והיא ראתה חיילים. הקצין דרש מהם לרוץ לאוטובוס הפינוי, שהם כלל לא ידעו על קיומו, כי לא יכלו לקרוא ווטסאפ. שם נודע לה כי יותם ואשתו חולצו. האוטובוס נסע לים המלח, דרך הגופות שעל הכביש. שרה סייעה בהתארגנות במלון ומאד רוצה לחזור לכיסופים.
תאריך התיעוד:
09.02.2024
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
שרה שקד
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
אלון וגנפלד
ראיון:
גליה שילוח
עריכת וידאו:
אלון וגנפלד
עריכת תוכן:
נריה שחור
עריכת קול:
אריזה:
בת-חן קהלני
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
מיכה ביטון
"הלכת להספדים, כל יום, שלושה הספדים, ארבעה הספדים"- מיכה ביטון מספר על שבעה באוקטובר בנתיב העשרה
כרמל הלפרין
"אסור לעזוב את הקיבוץ. אנחנו הבאים בתור." - כרמל הלפרין מספר על השעות הראשונות ב-7/10 בקיבוץ סעד.
ניר(נזק) בראודה
"אנחנו כזה עושים קרב פנים אל פנים מולם" – ניר בראודה מתאר את הלחימה במחבלים שחדרו למפלסים ב-7.10
עמירם שבלמן
"התיישבתי בקצה המסדרון, לא קרוב לחלון, לא קרוב לדלת ומחכה"- עמירם שבלמן מניר יצחק על שבעה באוקטובר
עידו פריירייך
"אין אמבולנסים, וגם לא יהיו אמבולנסים" – עידו פריירייך, פראמדיק על שבעה באוקטובר באופקים
איתן פרנקל
איתן פרנקל מקיבוץ נירים, מתאר את המתקפה על הקיבוץ: "מלא פיצוצים, מלא יריות, ואין לך מושג מה קורה"
דודו שלמה
"הלכנו לישון כמו אנשים רגילים והתעוררנו לא אנשים רגילים"- דודו שלמה מספר על שבעה באוקטובר בניר עם
מוניקה אינס מינקר
"ביום הזה איבדנו המון: את האנשים, את הבית, את האמונה" - מוניקה אינס מינקר על 7.10 בניר יצחק
