העדות המלאה
עדות
שרה תמיר
שרה תמיר עלתה לארץ כנערה, לאחר תקופת ההכשרה. היא הגיעה לניר יצחק, ומיד הרגישה בבית. כאן פגשה את בעלה לשעבר, יושקה, ונולדו להם חמישה ילדים, מהם זוג תאומים. שרה מילאה בקיבוץ תפקידים מרכזיים. עם פרישתה נהנתה לעסוק באפייה ובגינת ביתה הגדולה. בשבת בבוקר, נשמעו אזעקות תכופות של צבע אדום. שרה נכנסה לממ"ד ושהתה בו, עד שרוכזו חברי הקיבוץ בבתי הילדים לפני פינויים לאילת. במהלך היום, לא ידעה שרה מה קורה בניר יצחק. בעת המפגש עם החברים סופר לה את אשר קרה. שרה נותרה עם השאלה מדוע המחבלים לא פלשו לקיבוץ והרסו אותו כפי שעשו בקיבוצים אחרים. חוסר הידיעה וההבנה של האירועים בקיבוץ, מטרידים אותה עד היום. שרה מחכה לשוב לניר יצחק. לשוב אל הבית אשר בנתה, לקהילה שהיא אוהבת ושהקדישה חייה עבורה.
תאריך התיעוד:
06.08.2024
איפה התרחש האירוע:
ניר יצחק
שם המתועד/ת:
שרה תמיר
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
גיל לוין
ראיון:
סלעית בשן
עריכת וידאו:
אורנית ברקאי
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
אריזה:
נתנאל פיש
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
מיכה ביטון
"הלכת להספדים, כל יום, שלושה הספדים, ארבעה הספדים"- מיכה ביטון מספר על שבעה באוקטובר בנתיב העשרה
כרמל הלפרין
"אסור לעזוב את הקיבוץ. אנחנו הבאים בתור." - כרמל הלפרין מספר על השעות הראשונות ב-7/10 בקיבוץ סעד.
ניר(נזק) בראודה
"אנחנו כזה עושים קרב פנים אל פנים מולם" – ניר בראודה מתאר את הלחימה במחבלים שחדרו למפלסים ב-7.10
עמירם שבלמן
"התיישבתי בקצה המסדרון, לא קרוב לחלון, לא קרוב לדלת ומחכה"- עמירם שבלמן מניר יצחק על שבעה באוקטובר
עידו פריירייך
"אין אמבולנסים, וגם לא יהיו אמבולנסים" – עידו פריירייך, פראמדיק על שבעה באוקטובר באופקים
איתן פרנקל
איתן פרנקל מקיבוץ נירים, מתאר את המתקפה על הקיבוץ: "מלא פיצוצים, מלא יריות, ואין לך מושג מה קורה"
דודו שלמה
"הלכנו לישון כמו אנשים רגילים והתעוררנו לא אנשים רגילים"- דודו שלמה מספר על שבעה באוקטובר בניר עם
מוניקה אינס מינקר
"ביום הזה איבדנו המון: את האנשים, את הבית, את האמונה" - מוניקה אינס מינקר על 7.10 בניר יצחק
