העדות המלאה
עדות
עומרי וייזמן
כשהחלו האזעקות המחשבה הראשונה של עומרי הייתה שזו תקלה, אבל היירוטים הבהירו לו שהאירוע חריג. הוא החליט להוציא את אשתו ושני ילדיו מן הקיבוץ לבית הוריה, כדי שהוא יוכל להתפנות לתפקידו כחבלן משטרה. בדרכם לשער הקיבוץ התקשר אחד החברים להזהיר אותו שלא להתקרב לשער. כעבור זמן מה הם ניסו שוב לצאת, אך בדרכם ראו זכוכיות על הכביש, מכוניות על אי תנועה, אנשים עם נשקים, ולכן החליטו לחזור לקיבוץ. בשלב הזה כבר החלו להצטבר דיווחים. המשפחה הסתגרה בממ"ד, בעוד עומרי צופה על דלת הבית, חמוש באקדח. לקראת הצוהריים נקרא עומרי להצטרף ליחידה שלו ולהתחיל בעבודה הקשה של הסרת סכנות כמו מטענים ורקטות שלא התפוצצו. אולם הקשה מכול היה הטיפול בגופות לאורך הכביש ופינוי החללים מתחנת המשטרה בשדרות. המראות הקשים אינם עוזבים אותו.
תאריך התיעוד:
2024-08-01
איפה התרחש האירוע:
גבים
שם המתועד/ת:
עומרי וייזמן
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
נטע דקל
ראיון:
דורי סלע
עריכת וידאו:
שמעון סבג
עריכת תוכן:
אורלי אילני
עריכת קול:
-
אריזה:
חגי אדוריאן
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-08-01
צילום: נטע דקל
ראיון: דורי סלע
עריכת וידאו: שמעון סבג
עריכת תוכן: אורלי אילני
אריזה: חגי אדוריאן
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
