העדות המלאה
עדות
מיכל לוינסון
מיכל חזרה לגור בקיבוץ בו נולדה, אחרי כמה שנים שהתגוררה ועבדה בעיר. כבת המקום, הפיצוצים העזים בשבת בבוקר לא החרידו אותה, אבל אז הגיעו הידיעות שיש מחבלים בקיבוץ. מיכל שמעה קולות צוהלים מלווים ביריות שהתקרבו, עד שהם ירו על הבית ופוצצו את דוד המים. היא הבינה שלא תוכל לאחוז את ידית הדלת ונשכבה מתחת למיטה, במשך שעות ארוכות. בתחילה עוד היתה בקשר עם משפחתה בקיבוץ ועם החבר, מחוץ לקיבוץ. אחר כך החשמל נותק, הבטריה נגמרה והיא נותרה ללא קשר עם החוץ. בנקודת שבירה, כאשר הרגישה שהיא "מאבדת" את עצמה, חיפשה תפילה, וחזרה עליה שוב ושוב, כשהיא פונה בלשון נקבה :"ממעמקים קראתיך". רק ב2:00 לפנות בוקר חיילי שלדג שנשלחו על ידי שכנה, חילצו אותה לדירה סמוכה ומשם אחרי כמה שעות ברכבים ממוגנים החוצה.
תאריך התיעוד:
22.07.2024
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
מיכל לוינסון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
אלון וגנפלד
ראיון:
ענת צום אילון
עריכת וידאו:
ענת צום אילון
עריכת תוכן:
ענת צום אילון
עריכת קול:
אריזה:
עדי רוזנברג
עריכת צבע:
קרדיט:
מדיה נוספת
מיכה ביטון
"הלכת להספדים, כל יום, שלושה הספדים, ארבעה הספדים"- מיכה ביטון מספר על שבעה באוקטובר בנתיב העשרה
כרמל הלפרין
"אסור לעזוב את הקיבוץ. אנחנו הבאים בתור." - כרמל הלפרין מספר על השעות הראשונות ב-7/10 בקיבוץ סעד.
ניר(נזק) בראודה
"אנחנו כזה עושים קרב פנים אל פנים מולם" – ניר בראודה מתאר את הלחימה במחבלים שחדרו למפלסים ב-7.10
עמירם שבלמן
"התיישבתי בקצה המסדרון, לא קרוב לחלון, לא קרוב לדלת ומחכה"- עמירם שבלמן מניר יצחק על שבעה באוקטובר
עידו פריירייך
"אין אמבולנסים, וגם לא יהיו אמבולנסים" – עידו פריירייך, פראמדיק על שבעה באוקטובר באופקים
איתן פרנקל
איתן פרנקל מקיבוץ נירים, מתאר את המתקפה על הקיבוץ: "מלא פיצוצים, מלא יריות, ואין לך מושג מה קורה"
דודו שלמה
"הלכנו לישון כמו אנשים רגילים והתעוררנו לא אנשים רגילים"- דודו שלמה מספר על שבעה באוקטובר בניר עם
מוניקה אינס מינקר
"ביום הזה איבדנו המון: את האנשים, את הבית, את האמונה" - מוניקה אינס מינקר על 7.10 בניר יצחק
