העדות המלאה
עדות
ליטל רוזנפלד דישון
ליטל רוזנפלד- דישון, בעלה ניר, ושלושת ילדיהם הקטנים, הינם חלק משבט גדול ומשפחתי בכפר עזה. עם תחילת המתקפה הם הסתגרו בממ"ד ביתם ונשארו במשך שעות, ללא מים ואוכל. הילדים שמרו על שקט, גם כשרימון נזרק על ביתם. ליטל החזיקה את בתה התינוקת על הידיים במשך שעות, בעוד ניר שמר על ידית דלת הממ"ד. במהלך השבת נותק הקשר עם מרבית בני המשפחה, והדאגה גדלה. בהמשך התבשרו על מות האחות ובעלה, והצלת בניהם התאומים. המשפחה חולצה בשעות הלילה המאוחרות. השבט המשפחתי החם והתומך, התכנס, והחל לספור את מתיו וניצוליו. בד בבד התבהרה התמונה הקשה של הפגיעה בקהילה. כעת הם חיים במציאות אחרת, שאי אפשר להתכונן אליה, אך חובה להתמודד עימה. תחושת הבית בכפר עזה חוללה, ליטל לא יודעת כיום להגיד היכן יהיה להם בית.
תאריך התיעוד:
2024-06-05
איפה התרחש האירוע:
כפר עזה
שם המתועד/ת:
ליטל רוזנפלד דישון
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
דייב גלעד
ראיון:
לורן פאר
עריכת וידאו:
רוני אלפנדרי
עריכת תוכן:
נעה בר חושן
עריכת קול:
-
אריזה:
נהר כהן
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 2024-06-05
צילום: דייב גלעד
ראיון: לורן פאר
עריכת וידאו: רוני אלפנדרי
עריכת תוכן: נעה בר חושן
אריזה: נהר כהן
מדיה נוספת
אוה ארבן
"אחרי כל מה שעברתי, אף חמאסניק לא יכניס אותי למקלט" – אוה ארבן חוזרת לקורותיה בשואה בעקבות 7.10.
מינה-מרים יהושע
"אני כבר הייתי מפונה כילדה [...] זה היה פינוי קטסטרופלי" - מינה-מרים יהושע על 7 באוקטובר בניר יצחק.
גליה הלר קרמר
"הדודה שלי אמרה: ההורים שלך שמרו עלייך" - גליה הלר קרמר מנירים על החיבור לאביה שורד השואה ב-7.10
יהודית צמיר
"המודעות שלנו, הפחד, בא אחרי... זה לקח זמן" – ניצולת השואה יהודית צמיר ממפלסים מעידה על 7 באוקטובר
ראובן רוזנבלט
"כתוצאה של השואה, אני תמיד דואג שתהיה רזרבה בבית"- ראובן רוזנבלט מספר על השבעה באוקטובר בכפר מימון
חיים הרצל, דבורה הרצל
"מי שמשווה פשוט לא מבין. השואה זה דבר אחר, פלנטה אחרת. לנו יש צבא חזק"-חיים ודבורה הרצל על 7.10 בסעד
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על שבעה באוקטובר בניר עוז
אראלה גניסלב
"כשמישהו אומר שהוא רוצה להרוג אותך הוא מתכוון לזה"- אראלה גניסלב על אביה ניצול השואה ב-7.10 בנירים