העדות המלאה
עדות
גולדי פוירשטיין הס
גולדי ובעלה אלדד הגיעו לנירים שלוש שנים לפני השבת השחורה ומצאו בקיבוץ את ביתם. בחג פתחו את סוכתם לאורחים רבים ובשישי הצטרפו לחגיגות 77 שנים לקיבוץ. בשבת בבוקר התעוררו ממטחי הטילים. אפופים מחוסר שינה העבירו את שלושת ילדיהם הקטנים לממ“ד והסתגרו בו, כשאלדד מחזיק את ידית הדלת נעולה. במשך שעות התמודדו עם הצורך לשמור על רוגע, ולחסוך מהילדים את החשיפה לחרדת המוות שחשו, ולזוועות המתחוללות בקיבוץ. קריאות לעזרה ששלחה גולדי, לא נענו. מהממ“ד, ללא חשמל, ועם סוללות טלפון כמעט ריקות, שמעו איך מחבלים פורצים לביתם ושבים אליו מספר פעמים, אך מסיבה לא מובנת הם לא ניגשו לממ“ד. כשהגיע כח חילוץ בלילה גילו ששכניהם נרצחו ונחטפו, ויחד עם ניצולים אחרים ניסו למצוא מקום בטוח עד לפינוי לאילת. בשבועות שאחרי בחרה גולדי להתרכז בעתיד המשפחה והקיבוץ, ולא במה שהיה.
תאריך התיעוד:
10.01.2024
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
גולדי פוירשטיין הס
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
צילום:
רון כצנלסון
ראיון:
שירי צור
עריכת וידאו:
נעמי פרס
עריכת תוכן:
טליה תיבון
עריכת קול:
-
אריזה:
-
עריכת צבע:
-
קרדיט:
תאריך הראיון: 10.01.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: שירי צור
עריכת וידאו: נעמי פרס
עריכת תוכן: טליה תיבון
מדיה נוספת
שולי כהן
"ממש כמו מלאכים, חמישה ג'יפים, חמישה חבר'ה של אחים לנשק" - שולי כהן מספרת על השבעה באוקטובר בשדרות
שירן אוחנה
"אחותי אמרה: 'כל העיר מחבלים'. הרגשתי שהשמיים נופלים עלי" - שירן אוחנה מספרת על השבעה באוקטובר בשדרות
שקד חג'בי
"ואז אני מתקרב למשק ואני מזהה מחבלים ככה עוברים מאחורי המשק שלנו" - שקד חג'בי מספר על ה-7.10 ביכיני
שרון ארם כהן
"איך אף אחד לא נמצא שם למנוע את זה?" - שרון ארם-כהן מתארת את מתקפת המחבלים על הבית בנחל עוז
שריה פרידמן
"לא השאירו כלום. נראה שממש וידאו, ממש וידאו שלא, לא נשאר כלום" - שריה פרידמן על ה-7.10 ליד מפלסים.
יהודה קפלון
יהודה קפלון מנירים, על אירועי ה–7 באוקטובר: "רגע שאתה צריך לדאוג לכלל הקהילה, אז אתה מדחיק"