
העדות המלאה
עדות
טל פאר, יהושוע (שוקי) דנינו
טל, עובדת סוציאלית בחודש השישי להריונה, ושוקי, פיזיותרפיסט, היו יחד עם ילדיהם אלמוג (4) ואריאל (שנתיים וארבעה חודשים) בממ"ד. לאחר רצף "צבע אדום" הם שמעו יריות והבינו כי מדובר בחדירת מחבלים. בתחילה הרגישו יחסית בטוחים עם ממ"ד מצויד שננעל מבפנים, אך האימה החלה כאשר אלמוג קפץ ליד חלון הממ"ד, ומישהו דפק עליו מבחוץ. בשעה 13:30 נותקו החשמל והתקשורת, והם נותרו מבודדים לשעות של סיוט מתמשך של מחנק, חום וסרחון. הילדים החלו להשתולל ולהרעיש, מה שסיכן את כולם, והעמיד את ההורים במבחן נורא. כשהגיעו בערב הכוחות וקראו להם לפתוח, חששו להגיב ודווחו בטעות כחטופים. רק התעקשות שכן, הביאה לחילוצם. בבלגן שנוצר הכלבה צ'ילה נעלמה, ושוקי סירב להירגע. בתחילה פונו לביתו של סגן הרבש"צ שבו רוכזו משפחות רבות, כשהצבא שומר עליהם מסביב, ואחר לים המלח.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
טל פאר, יהושוע (שוקי) דנינו
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 17.06.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: ענת צום אילון

מדיה נוספת
מיכה ביטון
"הלכת להספדים, כל יום, שלושה הספדים, ארבעה הספדים"- מיכה ביטון מספר על שבעה באוקטובר בנתיב העשרה
כרמל הלפרין
"אסור לעזוב את הקיבוץ. אנחנו הבאים בתור." - כרמל הלפרין מספר על השעות הראשונות ב-7/10 בקיבוץ סעד.
ניר(נזק) בראודה
"אנחנו כזה עושים קרב פנים אל פנים מולם" – ניר בראודה מתאר את הלחימה במחבלים שחדרו למפלסים ב-7.10
עמירם שבלמן
"התיישבתי בקצה המסדרון, לא קרוב לחלון, לא קרוב לדלת ומחכה"- עמירם שבלמן מניר יצחק על שבעה באוקטובר
עידו פריירייך
"אין אמבולנסים, וגם לא יהיו אמבולנסים" – עידו פריירייך, פראמדיק על שבעה באוקטובר באופקים
איתן פרנקל
איתן פרנקל מקיבוץ נירים, מתאר את המתקפה על הקיבוץ: "מלא פיצוצים, מלא יריות, ואין לך מושג מה קורה"
דודו שלמה
"הלכנו לישון כמו אנשים רגילים והתעוררנו לא אנשים רגילים"- דודו שלמה מספר על שבעה באוקטובר בניר עם
מוניקה אינס מינקר
"ביום הזה איבדנו המון: את האנשים, את הבית, את האמונה" - מוניקה אינס מינקר על 7.10 בניר יצחק