העדות המלאה
עדות
רשל סניג
בסוף השבוע אירחו רשל ובתה בת ה–15 חברה של הבת בכיסופים. גם אחרי שהחלו להגיע דיווחים על ירי בקיבוץ, האמינה רשל שהצבא וכיתת הכוננות יטפלו באירוע קטן שעתיד להסתיים בכל רגע. ככל שעברו השעות הבינה את גודל הסכנה וחששה מאוד שבלי נשק או הגנה, יפרצו מחבלים אל הבית ויאנסו את הבנות. רשל שגדלה בצל הסיפורים של הוריה ניצולי השואה, קיבלה החלטה להפגין שליטה במצב וליצור מסווה של שקט, כדי להרגיע את הבנות שאיתה בממ’’ד. שעות ארוכות תכננה כיצד תנסה להגן עליהן אם יגיעו מחבלים לבית. רק בבוקר שלמחרת, לאחר 26 שעות בממ’’ד נתקלה בכוחות הצבא בקיבוץ. בהכוונתם התפנתה עם הבנות לאיזור ים המלח לשם הגיעו שאר חברי הקיבוץ שניצלו.
איפה התרחש האירוע:
כיסופים
שם המתועד/ת:
רשל סניג
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 28.12.2023
צילום: רון כצנלסון
ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
עריכת תוכן: טליה תיבון
מדיה נוספת
שולי כהן
"ממש כמו מלאכים, חמישה ג'יפים, חמישה חבר'ה של אחים לנשק" - שולי כהן מספרת על השבעה באוקטובר בשדרות
שירן אוחנה
"אחותי אמרה: 'כל העיר מחבלים'. הרגשתי שהשמיים נופלים עלי" - שירן אוחנה מספרת על השבעה באוקטובר בשדרות
שקד חג'בי
"ואז אני מתקרב למשק ואני מזהה מחבלים ככה עוברים מאחורי המשק שלנו" - שקד חג'בי מספר על ה-7.10 ביכיני
שרון ארם כהן
"איך אף אחד לא נמצא שם למנוע את זה?" - שרון ארם-כהן מתארת את מתקפת המחבלים על הבית בנחל עוז
שריה פרידמן
"לא השאירו כלום. נראה שממש וידאו, ממש וידאו שלא, לא נשאר כלום" - שריה פרידמן על ה-7.10 ליד מפלסים.
יהודה קפלון
יהודה קפלון מנירים, על אירועי ה–7 באוקטובר: "רגע שאתה צריך לדאוג לכלל הקהילה, אז אתה מדחיק"
