העדות המלאה
עדות
אפק לבני
אפק חגג עם חבריו בפסטיבל נובה, כשהחל ירי הטילים. עם התעצמות הירי, החל אפק להבין את גודל האירוע ואת סכנותיו. למזלו, היה לו את הרכב הגדול של אימו, שיכול היה להכיל נוסעים רבים יותר. עם אביו היה בקשר רצוף דרך הטלפון הנייד, דבר שסייע לו לקבל מידע על הנעשה באזור ועל הסכנות בזמן אמת. אפק מתאר כיצד פעל בכל רגע על בסיס חשיבה מכוונת מטרה ומבוססת נתונים מהשטח. ברכב בו נהג מצאו מחסה והצלה עשרה אנשים, ששניים מהם נכנסו לתא המטען. בכל אותו יום, אפק הרגיש אחריות רבה לאנשים שמצאו מקלט ברכבו. הוא היה מכוון לרווחתם ולהצלתם. רק לאחר שאחרון הנוסעים ירד בבטחה בביתו, הרגיש אפק כי השלים את משימתו בהצלחה. על פי אפק אנו נדרשים לתהליך של החלמה. נמשיך ביחד, לא לשכוח, להחלים ולהתקדם קדימה. זו המשימה העומדת לפנינו עכשיו.
איפה התרחש האירוע:
פסטיבל נובה
שם המתועד/ת:
אפק לבני
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 24.12.2023
צילום: חן ליאופולד
ראיון: דבורית שרגל
עריכת וידאו: רותי מינסטר
עריכת תוכן: נעה בר חושן
קולוריסט: חגי שריר
מדיה נוספת
שולי כהן
"ממש כמו מלאכים, חמישה ג'יפים, חמישה חבר'ה של אחים לנשק" - שולי כהן מספרת על השבעה באוקטובר בשדרות
שירן אוחנה
"אחותי אמרה: 'כל העיר מחבלים'. הרגשתי שהשמיים נופלים עלי" - שירן אוחנה מספרת על השבעה באוקטובר בשדרות
שקד חג'בי
"ואז אני מתקרב למשק ואני מזהה מחבלים ככה עוברים מאחורי המשק שלנו" - שקד חג'בי מספר על ה-7.10 ביכיני
שרון ארם כהן
"איך אף אחד לא נמצא שם למנוע את זה?" - שרון ארם-כהן מתארת את מתקפת המחבלים על הבית בנחל עוז
שריה פרידמן
"לא השאירו כלום. נראה שממש וידאו, ממש וידאו שלא, לא נשאר כלום" - שריה פרידמן על ה-7.10 ליד מפלסים.
יהודה קפלון
יהודה קפלון מנירים, על אירועי ה–7 באוקטובר: "רגע שאתה צריך לדאוג לכלל הקהילה, אז אתה מדחיק"
