העדות המלאה
עדות
נעמי בן אור
נעמי אירחה את הוריה בביתה בבארי, בעוד עדן, בעלה, היה במסיבת רווקים של אחיו הצעיר באשדוד. בשבת, כשהחלו היריות והתראות צבע אדום, הוריה הצטרפו אליה ואל מעיין התינוקת בממ"ד. נעמי הייתה מחוברת לווטסאפ של קבוצת האמהות בקיבוץ והבינה מההודעות בקבוצה שהמצב גרוע במיוחד. בסביבות 9:30 נכתב שיש צבא בקיבוץ והיא נרגעה, אך בסביבות 11:00 הודיעו שצוות החיילים נפגע ונסוג, למרות שהיו מחבלים בקיבוץ. היא התמקדה בטיפול במעיין התינוקת וזה החזיק אותה. בשלב מסוים קראה הודעה מאחת האמהות בגן של בתה שכתבה שהתינוקת שלה נרצחה. המשפחה נשארה בממ“ד כל הלילה. בבוקר יום ראשון הגיעו אליהם אלחנן קלמנזון ז"ל ואחיו וחילצו אותם, עדיין תחת אש, לשטח כינוס ליד הקיבוץ. משם נסעו במכונית של אביה לקרובים בשוהם ובכביש 6 פגשו את עדן, בעלה של נעמי.
איפה התרחש האירוע:
בארי
שם המתועד/ת:
נעמי בן אור
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 4.2.2024
צילום: קובי יונתן
ראיון: עמי סיני
עריכת וידאו: קובי יונתן
עריכת תוכן: נריה שחור
אריזה: נויה משרקי בושין
מדיה נוספת
מיכה ביטון
"הלכת להספדים, כל יום, שלושה הספדים, ארבעה הספדים"- מיכה ביטון מספר על שבעה באוקטובר בנתיב העשרה
כרמל הלפרין
"אסור לעזוב את הקיבוץ. אנחנו הבאים בתור." - כרמל הלפרין מספר על השעות הראשונות ב-7/10 בקיבוץ סעד.
ניר(נזק) בראודה
"אנחנו כזה עושים קרב פנים אל פנים מולם" – ניר בראודה מתאר את הלחימה במחבלים שחדרו למפלסים ב-7.10
עמירם שבלמן
"התיישבתי בקצה המסדרון, לא קרוב לחלון, לא קרוב לדלת ומחכה"- עמירם שבלמן מניר יצחק על שבעה באוקטובר
עידו פריירייך
"אין אמבולנסים, וגם לא יהיו אמבולנסים" – עידו פריירייך, פראמדיק על שבעה באוקטובר באופקים
איתן פרנקל
איתן פרנקל מקיבוץ נירים, מתאר את המתקפה על הקיבוץ: "מלא פיצוצים, מלא יריות, ואין לך מושג מה קורה"
דודו שלמה
"הלכנו לישון כמו אנשים רגילים והתעוררנו לא אנשים רגילים"- דודו שלמה מספר על שבעה באוקטובר בניר עם
מוניקה אינס מינקר
"ביום הזה איבדנו המון: את האנשים, את הבית, את האמונה" - מוניקה אינס מינקר על 7.10 בניר יצחק
