העדות המלאה
עדות
אלדד הס
אחרי שאלדד ואשתו גולדי העבירו סוכות מוצלח עם שלושת ילדיהם הקטנים, הצטרפה המשפחה בשישי לחגיגות ה –77 לנירים שנמשכו אל הלילה. שעות ספורות אחר כך התעוררו מאזעקות צבע אדום ועברו עם בנם הצעיר לממ“ד הקטן בו ישנו אחיו. את השעות הארוכות העבירו בניסיון להעסיק את הילדים מבלי להסגיר את האימה שהם עצמם חשו. אלדד המשיך להחזיק את ידית דלת הממ“ד שנשארה סגורה גם כשחמש פעמים נכנסו לביתם וניסו לפתוח אותה. בדיעבד גילו שהשכנים שאל בתיהם חדרו המחבלים נרצחו ונחטפו. אחרי שבע שעות ללא סיוע החלו להגיע כוחות חילוץ צבאיים, שהעבירו את המשפחה עם עוד ניצולים ממקום למקום בקיבוץ, עד שנמצא עבורם מרחב מוגן מספיק. את הלילה העבירו בבית הילדים ורק למחרת אחר הצהריים פונו. אלדד הנציח את היום ששינה את חייו והרגשות שהצטברו בו בשני קעקועים.
איפה התרחש האירוע:
נירים
שם המתועד/ת:
אלדד הס
ארגון:
ללא
שפה:
עברית
קרדיט:
תאריך הראיון: 10.02.2024
צילום: רון כצנלסון
ראיון: שירי צור
עריכת וידאו: נעמי פרס
עריכת תוכן: טליה תיבון
מדיה נוספת
צוהאן כהן
צוהאן כהן על 7.10 ברעים: ”בתוך הבית ממש זרם חזק, ואני אומרת לעצמי עכשיו המים האלה מצילים אותי.“
ציפורה (ציפה) רובין
"התחלתי את חיי בשואה ובגיל שמונים נפלה עליי עוד שואה"- ציפה רובין מספרת על השבעה באוקטובר בניר עוז
קרן בן שלום
"יש לי פה ילדה. יש לנו מחבלים בבית"- קרן בן שלום מתארת את שעות האימה בקיבוץ עין השלושה ב-7.10
רוני מאירוביץ סלע
"אף ילד שהוא לא שלך ימות במשמרת שלך” – רוני מאירוביץ-סלע מנחל עוז, נזכרת בשבת השחורה
רועי רביבו
"הבנתי שהולכים להגיע עוד מחבלים": רועי רביבו מנחל עוז מתאר כיצד שמר על משפחתו וביתו מפני המחבלים
ריקי גרינטק
"איבדתי חצי מהשכנים שלי וזה הכאב הכי גדול"- ריקי גרינטק מספרת על השבעה באוקטובר בכפר עזה.
